הבונים החופשיים של גזר
ואם כבר גזר, אחד הסיפורים המרתקים ויוצאי הדופן מתרחש בקיבוץ גזר, שהוקם בשנת 1945 על ידי עולים מאירופה. האדמה לקיבוץ נרכשה על ידי ארגון בריטי מסתורי בשם "המכבים הקדמונים". כמו "הבונים החופשיים", גם לארגון זה היו טקסים סודיים שבהם לבשו בגדים מיוחדים והשתמשו בסימני היכר ייחודיים. הארגון נוסד על ידי הפעיל הציוני והסופר אפרים איש כישור ב-1896 בלונדון, ומטרתו הייתה לעזור לחברים שנקלעו לצרה, בדומה לארגונים בריטיים אחרים שעסקו בעזרה הדדית. עם חבריו של הארגון נמנו, שימו לב, חיים ויצמן, נשיאה הראשון של מדינת ישראל, ישראל זנגוויל, מרדכי זאב חבקין, שפיתח את החיסון נגד כולרה ודבר, בוריס שץ, מייסד אקדמיית בצלאל בירושלים, ואפילו דוד ילין. בשנת 1922 רכש הארגון 5,000 דונם בקרבת תל גזר. לאחר שבעלי המניות האנגלים לא הגיעו להתיישב במקום, הקרקע נמסרה לקק"ל ובמקום הוקם קיבוץ גזר.
הקרב על קיבוץ גזר
קיבוץ גזר הוקם בשנת 1945 על ידי חברים וחברות של קבוצת הדסה, שהגיעו מאירופה להתיישבות באזור הספר בסמיכות ליישובים ערביים ועל הדרך לירושלים. קיבוץ גזר גם סיפק מקום מנוחה עבור חלק מהשיירות בדרכן לירושלים הנצורה, כאשר לא ניתן היה עוד לעבור דרך רמלה. בקיבוץ זה התחולל אחד הקרבות הקשים ביותר במלחמת העצמאות. 400 חיילי הלגיון הירדני הגיעו ב-10 ביוני 1948, מגובים בטנקים, בשריוניות ובמאות מתושבי הערים והכפרים הערביים בסביבה, ופשטו על הקיבוץ. ל-68 מגיני הקיבוץ ומגינותיו לא נותר סיכוי, והקיבוץ נכבש בתוך ארבע שעות בלבד. מבין 68 המגינים, חברי וחברות הקיבוץ וחיילי גבעתי, נפלו 29 ו-30 נלקחו לשבי הירדני. שבע הנשים שנלקחו בשבי שוחררו כעבור יומיים והוחזרו בקרבת בן שמן. שאר השבויים הועברו לאחר מסע ממושך למחנה השבויים אום אל-ג'מאל ושוחררו במרץ 1949. לאחר הכיבוש עזב חיל הלגיון את גזר, ובתי הקיבוץ נבזזו בידי ערביי הסביבה. עוד באותו ערב נשלחה יחידה מחטיבת יפתח למקום ושחררה את גזר. לזכרם של הנופלים שנקברו בקבר אחים הוקמה מצבה מרשימה, שהיא חלק מחלקת הקבר של הלוחמים שנפלו בקרב גזר, הנמצאת ברחבת דשא גדולה וסביבה נטועים עצי ברוש. בצידה המזרחי של החלקה שורת כריות אבן ועליהן פרטי הנופלים ומועד הנפילה. על הקיר הימני של מדרגת האבן נכתב: "בודדים עמדו בקרב מול צבא אויב גדול. דבקים אל אדמתם נלחמו עד תום".
״שדה החלומות״ של קיבוץ גזר
לאחר נסיגת הערבים נבנה הקיבוץ מחדש ועבר תהפוכות שונות, עד שב-1974 התיישבה במקום קבוצת עולים מצפון אמריקה, בעיקר מארצות הברית. כמה מהם החליטו לבקש מהקיבוץ להקצות להם מגרש, חלק משדה חיטה, לטובת הקמת מגרש בייסבול וסופטבול, בדומה לארצות מוצאם. דייוויד ליישמן, שהיה מרכז הבניין באותה עת, בנה את המגרש, שהיה למעשה מגרש הבייסבול הראשון בארץ. המגרש, שנבנה ב-1983, הפך את המשחק לספורט העיקרי בקיבוץ. גם בימים אלה שוקק המגרש חיים ומלא בשחקנים עם יותר מארבעים ילדים מהקיבוץ, קבוצות מתארחות ואפילו שחקן אחד בשם אלון ליישמן, שמשחק בנבחרת הבייסבול לאולימפיאדה.
