הרבה גלגולים עברו על תחנת נען (נענה) הישנה שנוסדה ב-1920. התחנה, ששוכנת בתחום החוצץ בין חלקו המזרחי של קיבוץ נען ובין חלקו הצפוני של המושב יציץ, הייתה חלק מרכזי בקו הרכבת בצומת הדרכים בין באר שבע לירושלים, וזאת כחלק מקווי הרכבת המנדטורית בארץ ישראל. התחנה הוקמה כתחנת משא של הרכבת המנדטורית להובלת תוצרת חקלאית ופירות הדר (כמובן, גם את תפוזי jaffa הידועים) מפרדסי הסביבה. לאחר מספר שנים החלה התחנה לשמש כתחנת נוסעים עבור תושבי האזור, כך שבשנות הארבעים עצרו בתחנה שלוש רכבות מדי יום, בבוקר, בצהריים ובערב, עד שבשנות השישים היא הגיעה לשיאה כשיותר מעשרים רכבות ביום עברו בה, מחציתן בדרכן לבאר שבע ומחציתן בדרכן לירושלים. ב-1992 הוחלט להפסיק את פעילות התחנה, והרכבות פסקו מלעצור בה. לצד המבנה שרידי מגדל המים שפעל לצד התחנה ושימש למילוי דוד המים של קטר הקיטור, אשר משך את קרונות הרכבת על המסילה הסמוכה. כיום לא ניתן להיכנס למבנה ובשום אופן לא ללכת על מסילות הרכבת, שעדיין משמשות לפעילות שוטפת של רכבת ישראל.
