סיפור המקום, הטבע ורעיונות למשחקי דרך


"אנו נטע בשביל בנינו, כשם שאבותינו שמרו על המסורת בשבילנו.
חיינו הם רגע בנצח על עמנו, רגע זה יש לו התחייבות שלו."
בנימין זאב הרצל

קצת על יער חולדה

ב-1905 רכש בנק אנגלו-פלשתינה כ-2,000 דונם מאדמות חולדה הערבית למען ההנהלה הציונית. שנתיים אחר כך נוסדה במקום חווה חקלאית, שבשדותיה הוכשרו צעירים יהודיים לעבודת האדמה. בשנת 1909 נבנה בחווה “בית הרצל” – בית גדול ויפה ששכנו בו מנהל החווה והפועלים. בחצר הבית הוקמה ברכת מים, ששרידיה ניכרים גם כיום. מנהל החווה לואי בריש, היה רחוק מהאידיאלים של אנשי העלייה שנייה והמתחים שנוצרו בינו לבין הפועלים אילצו אותו לעזוב את החווה. מחליפיו יצחק וילקנסקי ושלמה לבקוביץ (לביא) הפכו את החווה למופת של עבודה עברית בארץ ישראל.

במלחמת העולם הראשונה (1914) נאלצו אנשי החווה לנטוש את המקום, אך פועלים אחדים נשלחו כדי לשמור על המקום והודות להם ניצלו העצים הצעירים מכליה.

ב-1929, במאורעות תרפ"ט, החזיקו מעמד 20 צעירים ולא נכנעו למאות פורעים שעלו על המקום. התוקפים הציתו את היער ואת הגורן, אך המגנים מנעו את החדירה לחצר. בקרב נהרג אפרים צ'יזיק, מפקד חולדה לאחר שעות לחימה רבות הפסיק הצבא הבריטי את האש, אך אילץ את המגנים לנטוש את הנקודה. 

לאחר המאורעות טיפלה קרן קימת באתר ושמרה על היער ועל שרידי החווה. היישוב בחולדה חודש על ידי קבוצת "גורדוניה" (1931). 

חולדה חלשה על צומתי הדרכים לירושלים ועל כן מילאה תפקיד חשוב גם במלחמת העצמאות, עת שימשה בסיס יציאה למרבית המערכות על דרכי התחבורה לעיר.

מחולדה יצאו רוב השיירות לירושלים הנצורה. בצומת חולדה ניצבת אנדרטת הגבורה לזכרם של פורצי הדרך לירושלים. ב-1943 ערכו הבריטים בחולדה, לראשונה בתולדות היישוב העברי, חיפושים למציאת נשק המוחזק בצורה בלתי חוקית. פגזי מרגמה אחדים שנמצאו הביאו תקופות מאסר ארוכות על כמה מחברי הקבוצה.


מה אפשר למצוא ביער חולדה

בית הרצל 
הוקם ב-1909 כמקום משכן לקבוצות פועלים שעסקו בנטיעת "יער הרצל". מאוחר יותר הוקף המבנה בחומה, שהגנה על החצר. בתחום החצר ניכרים שרידי מאגר מים מרובע. המים הובאו לברכה על ידי עגלה רתומה לפרדה מבאר שחם, המרוחקת כ-300 מ' הבית. לקראת יובל ה-50 למדינה גובשה תוכנית לשיקום 50 אתרים היסטוריים, ובהם בית הרצל. קרן קימת לישראל שיקמה את בית הרצל בתיאום עם המועצה לשיקום אתרים ורשות הטבע והגנים. בצד השביל המוליך לבית מוצבים מיצגים המתארים פרקים בתולדות האתר. 

ברכת המים 
בשולי חורשת הזיתים נמצאת ברכת מים עגולה בנויה מבטון. אפשר לעלות לגג הברכה ולצפות בסביבה. מברכת המים שניצבת במקום הוזרמו מים ב"קו השילוח" – צינור שהונח במלחמת העצמאות לאורך דרך בורמה וסיפק מים לירושלים, לאחר שהקו הראשי לעיר נותק. ליד הברכה מוצב שריד מן הצינור המקורי. כמות המים שזרמה בקו השילוח בראשיתו עלתה במעט על 100 מ"ק מים לשעה, והצילה את ירושלים מצמא. המפעל זכה לשם "קו השילוח" על שם ניקבת השילוח בירושלים, מימי המלך חזקיהו.

אנדרטת חולדה 
על קברו של אפרים צ'יזיק ניצבת אנדרטת חולדה, פסל אבן מעשה ידיה של הפסלת הנודעת בתיה לישנסקי. הפסל מתאר שלוש דמויות: אפרים צ'יזיק, אחותו שרה צ'יזיק ודמות נוספת לזכר הנופלים במערכות ישראל. המצבה מסמלת את עמידת היישובים העבריים מאז תל חי ועד חולדה. בפסל משולבים כלי עבודה, המסמלים את הקשר של מגני היישוב לחקלאות. האנדרטה הוצבה במקום ב-1937. 

אנדרטת חולדה


באר שחם 
באר הכרויה באפיק נחל שחם, בשולי יער חולדה. המים נשאבו מעומק תשעה מ'. הבאר סיפקה מים לתושבי הכפר הערבי חולדה. השם העברי משמר את צליל השם הערבי ביר א-שחמה, שפירושו: באר שמנה. אנשי חולדה השתמשו בבאר תמורת תשלום. 

הבאר העמוקה

הבאר העמוקה 
ב-1912 נעשה ניסיון למצוא מקור מים תחליפי לבאר שחם, כדי לבטל את התלות בערביי חולדה. בצד נחל שחם נקדחה באר לעומק כ-180 מ'. הבאר הפיקה מים עשירים בגופרית ובאיכות ירודה. נחל שחם הוא נחל אכזב, המזרים מים במשך זמן קצר, רק לאחר גשמים עזים. לאורכו צומחות משוכות פטל ונטועים עצי איקליפטוס.

המחצבה 
בתקופת מאורעות 1939-1936 הושבתה אספקת אבן ממחצבות ערביות. חברת סולל בונה פיתחה בחולדה מחצבה כדי לספק חצץ לסלילת דרכים וכבישים. מאוחר יותר ניצלו לוחמי ה"הגנה" את המחצבה לצורך אימוני ירי.

חורשת רחל  
חורשת עצים שניטעה בשנת מותה של המשוררת רחל (1931). שדרת הוושינגטוניות ומצפה טל – סמוך לאנדרטת חולדה מתחילה את דרכה שדרה של עצי וושינגטוניה. אפשר לנסוע בשדרה, אך אנחנו ממליצים לצעוד בה שכן זו אחת השדרות המפוארות בישראל. אורכה כקילומטר. כרמי הזית הישנים של חולדה פינו את מקומם למרחבים של כרמי גפנים, המשמשים את יקבי ברקן. בקצה השדרה נמצא אתר הנצחה לזכרו של טל צמח, בן קיבוץ חולדה, קצין צה"ל, אשר נהרג ב-2002 בעת שמחבלים תקפו את יחידתו, שחנתה בחמאם אל-מָלִיח בבקעת הירדן. 

סיפורו של אפרים ציזיק- נופל בקרב על חולדה

זהו סיפורו של אפרים ציזיק- אחד ממגני חולדה שנפל בקרב על חולדה ב1929. אפרים היה בן למשפחה שעלתה בעלייה שנייה, בני המשפחה התפזרו בארץ וכולם סייעו בבנייתה בנקודות שונות. אחותו של אפרים, שרה ציזיק נפלה בהגנה על תל חי.  הסיפור מספר בעיקר את סיפור הקרב עצמו במהלך מאורעות תרפ"ט, אבל נותן גם נגיעה לחיים בארץ לפני קום המדינה.

 

אפרים ציזיק

 

תחילת הדרך

אפרים עלה עם משפחתו ב1906 מאוקראינה. תחילה ישבו בטבריה, אחר כך בכינרת וסג'רה. משפחתו וחייהם מסמנים את חיי העלייה השנייה בצורה מופתית. 
בתקופת מלחמת העולם הראשונה, גויס אפרים לצבא התורכי ושימש כעגלון להובלת יערות העצים שנכרתו בידיהם, על מנת להסיק את קטרי הרכבות שהובילו ציוד צבאי וחיילים, כאשר הסתיימה המלחמה יצא ולמד וטרינריה בעיר יפו, כשגמר ללמוד יצא כרופא בהמות ועבד במושבות בגליל כווטרינר, עד המאורעות בשנת 1921 באזור תל אביב ששם התגייס לעצור את הפורעים. 
לאחר עבודתו בהגנת שכונות בתל אביב ששם נפצע בלחימה, חזר לחוות הוריו האיכרים במנחמיה ועבד בחוות המשפחה, עד שהוזעק בידי ההגנה לירושלים בתקופת פרעות 1929 ונשלח להקים את הגנת חולדה וחוות יער שהיוו משק חקלאי .
אפרים ציזיק הגיע לחולדה לאחר מות אחותו שרה שנפלה בקרב להגנת תל חי,  על אנדרטת האריה השואג שמה מופיע החמישי, אחותם הנוספת רבקה מתה מעקיצת עקרב, כאשר אפרים הגיע לחולדה טרם נבנו מגורי הקבע של הישוב.

סיפור הקרב במאורעות 1929

סיפורו של הקרב החל שבוע לפני שפרצו המאורעות, בתחילה הגיעו לנקודה שני שוטרים ערביים מנפת רמלה ובקשו מהשומר להיות ערני ובאם יגלה בעיה שיפתח באש והם יגיעו לעזרה, למחרת ביום שישי הם הגיעו לנקודה בטענה שנשלחו להגן על המקום ונשארו שם, אחד מחברי הקבוצה חש למפקדת ההגנה בתל אביב ושטח את הבעיה שנוצרה, מפקדת ההגנה שלחה מיד את אפרים צ'יזיק ומתניה אהרונסון לארגן ולהתארגן לקראת מתקפה של ערביי הסביבה.
כאשר הגיע לנקודה הזמנית של חולדה, מצא במקום קבוצת חלוצים קטנה, שמנתה 16 גברים שתי נשים ושני ילדים שהתרכזה במבנה שאנו קוראים לו בית הרצל כיוון שבו לן הרצל בעת שביקר בארץ ישראל בדרכו לפגישה עם קיסר גרמניה בירושלים.
בית הרצל היה מורכב ממבנה בן שתי קומות וחצר, לבית הרצל נשלח אפרים ציזיק עם חברו מתניה אברמסון בידי מפקדת ההגנה ששכנה בתל אביב, מיד שהגיעו אפרים ומתניה למקום הם החלו בעזרת אנשי הקבוצה לבצר את החצר והמבנה בעזרת חפירת תעלות מגן ומילוי שקי חול,  מחסן הנשק של הנקודה כלל מספר רובים אנגליים, רימונים ורובים קנדיים, לאחר טיפול בנשק והשמשתו החלו שני החברים להדריך את חברי הקבוצה בשימוש בהם.
במוצאי השבת הגיע לבית הרצל איש מושבת אוריה הסמוך, אדם ששרד את התקפת הערבים על הכפר וסיפר כי הערבים התנפלו על המושבה התושבים הספיקו להגיע לבית אחד המוכתרים בסביבה אך המושבה נשדדה ונשרפה פרט לגורן המשותפת לאנשי המושבה ואנשי בכפר הערבי הסמוך.
אז חזרו שני השוטרים הערביים לחולדה שמעו את אשר קרא במושבה אוריה יצאו למקום ובדקו וחזרו ואישרו את הסיפור, מיד יצאו השורד ואיש מחולדה לתחנת המשטרה בעקרון לדרוש שיפנו את היהודים מבית המוכתר, לאחר קשיים הצליחו להשיג רכב ושוטר יהודי ואנשי מושבת אוריה נחלצו למקום מבטחים.
בחוות חולדה התגברו הכנות ההגנה נוספו עמדות הגנה לתעלות ההגנה, גם במבנה התווספו עמדות ונקבעו גבולות גזרה ללחימה בהגנת המקום, למחרת ניסה אחד החברים להגיע לתל אביב למפקדה ונתברר כי חולדה מוקפת בהמון ערבים מוסת ואין אפשרות להיחלץ.
למרות הכול גויסו כעשרה חברי הגנה מרחובות ומתל אביב והחל מסעם לאחר קרב ופילוס דרך הצליחה קבוצת ההגנה לחבור לאנשי חולדה, סמוך להגעתם הצליחו עוד עשרה מגנים להגיע בנסיעה ברכבת ובהליכה ברגל וחברו גם הם למגנים קבוצת המגנים מנתה אז כשלושים ואחד מגנים.
עוד באותו הלילה החלו הערביים שכיתרו את חולדה להתקרב למקום, נורו אליהם מספר יריות ואלו ברחו, בבוקר עזבו שמונה מלוחמי תל אביב את חולדה יחד עם הנשים והילדים וחזרו לכוון תל אביב, עיקר כנופיות הערבים החלו להתרכז באספות ליבון יצרים בכפר חולדה הערבית הסמוך.
כוח נוסף של עשרה מגנים היה אמור להגיע ברכבת ולהחליף את השמונה שחזרו, אך שני מגנים שיצאו לקבל את פניהם נוכחו כי הם לא הגיעו ובקרב יריות לאחר שהערבים חסמו את דרכם הצליחו לחזור שני המגנים לחולדה.
אז החלה ההתקפה של הפורעים, המגנים שישבו בעמדה בגורן מחוץ לחצר ראו המון הפוסע אחרי אנשים שנשאו לפידים במגמה לשרפו, כיוון שההמון היה כל כך גדול והירי לא הניסם נסוגו המגנים מהגורן לחצר, הפורעים שרפו את הגורן והחל קרב יריות בים הפורעים ובין המגנים בחצר, עקב נחיתות הן מספרית והן מנחיתות נקודות הגנה ראויות בחצר, נתנה הפקודה בידי אפרים לסגן למבנה הרצל שהיה מותאם להגנה עם עמדות ירי סדורות.
אפרים הורה לאנשים לסגת למבנה בזחילה, כאשר הוא היה האחרון, כאשר חשב שהוא יכול להתרומם מהזחילה ולזנק למבנה הוא הקדים מעט בקימה וחטף כדור, הוא נגרר לתוך המבנה אך מת מפצעיו דקות לאחר שנורה, אז התגברה ההתקפה על המבנה ברקע הגורן הבוער והיער שהוצת גם הוא, עשרים ושלושה מגנים הסתתרו מאחורי חלונות המוגנים בשקי חול וניהלו קרב בלימה והגנה, בעיקר מהקומה השנייה השלטת.
למרות היתרון המספרי של הפורעים הערביים והירי הרב לא הצליחו הערבים בכיבוש המבנה הלחימה נמשכה במשך חמש שעות עד שעה אחת עשר בלילה, לערבים היו אבדות ופצועים ששכבו בחצר המבנה וזעקו לעזרה, אך אף ערבי לא הצליח להבקיע את ההגנה ולחדור למבנה.
בסביבות השעה אחת עשר בלילה, החלו להישמע יריות מכוון אחר, כאשר החלו הערבים לסגת והצעקות, פרט של הפצועים הערביים שככו, החלו להישמע שריקות של משרוקיות שוטרים, השוטרים החלו לקרוא לעבר הנצורים באנגלית ובערבית, לאפשר להם להתקרב ולהיכנס למבנה, זיכרון קרב תל חי היה עדיין חקוק במוחות המגנים והם מנעו התקרבות השוטרים למבנה.
לאחר שווידאו שאכן הכוח שהגיע שייך למשטרה הבריטית ובראשו שני קצינים הם הורשו להיכנס למבנה, לאחר שבחנו את מקום הם רצו להסתלק ולדווח על פי דבריהם למפקדת המשטרה הסמוכה, אלא שלזה התנגדו המגנים בכול תוקף, ומה שקרה בעת שהבריטים נכנסו, ניצלו הפורעים והאספסוף את שטח החצר ופרצו פנימה תוך ביצוע מעשי ביזה ללא ירי של המגנים משום שהכוחות הבריטים היו במבנה ומחוצה לו.
כך או כך לבריטים שהגיעו לשדה הקרב הופנתה דרישה לפנות את המגנים הנותרים מבית הרצל שם התכנסו האנשים בנסיגתם, לאחר דין ודברים פונו המגנים בידי הכוחות הבריטים שסירבו לפנות גם את גופתו של אפרים מהמבנה, ולכן גופתו החרוכה הייתה מוטלת כשלושה ימים בבית הרצל, עד שפונתה בידי חבריו ובני משפחתו ונקברה תחת גל אבנים כיוון שלא היו כלי חפירה להטמנת גופו באדמה. בהתערבות כוחות בריטים לאחר מכן, שכפו על המתיישבים לעזוב, נעזב המקום והיער נשרף עקב זאת החווה נהרסה, במצבה הזה החווה נשארה כך שנתיים ושוקמה מחדש על ידי מתיישבים חדשים מקבוצת גרודוניה בשנת 1931, בני הקבוצה החלו לשקם ולטפח את הקיים, הבעיה המרכזית של הנקודה הישנה הייתה המחסור הנוראי במים.
לכן הועתקה נקודת ההתיישבות למקומו של קבוץ חולדה כיום, ובהמשך תחילת בניית ישוב הקבע של חולדה בנקודה סמוכה, במיקומה החדש שלטה חולדה על צמתי דרכים המובילות לירושלים ובהמשך נקודת מוצא לשיירות העולות לירושלים ולהערכות הצבא לכיבוש מצודת לטרון.

הספדה של ציפורה צ'יזיק לאחיה אפרים שנרצח

בשם כל המשפחה הפזורה מדן ועד באר שבע, בשם מנין האנשים אשר ב ח' בחשוון ביום שני של השבוע, יום אשר עם שקיעת השמש, נפל חלל אחינו היקר אפרים, באותו יום עם זריחת השמש, נשמעה דפיקה ראשונה של פטיש על אדמת חולדה ההרוסה.
אנו מחזיקי כף הסיידים הראשונה לאחר חורבנה של חולדה, על קברו של אפרים בהניחנו יסוד למצבתו, החלטנו פה אחד, לדרוש מהציבור היוצר נקודות בארץ, למחות בכול תוקף כנגד אותו כוח אשר ביכולתו לתת להחרב לנקודות עבריות.
באחד עם הזקן היקר שלנומר אוסישקין, אנו דורשים מכם מבטאי דברינו, כי תמחו יחד אתנו, ולא רק למחות כי אם לא לתת לעמוד בדד בתך אדמה שוממה לאותה מצבה, אשר בתוכה שוכב אפרים היקר שלנו.
לא לא נתן זאת !!
בשם כל המשפחה, היודעת להקריב קרבנות בעד כול שעל אדמה בארץ, לא תנוחם משפחתנו כל עוד לא חולדה אחת תבנה, כי אם עשרות כפרי אפרים בסביבה.
אחרת לא ינוח אפרים בקרבו, כי לא בשביל שתמחק חולדה הלך אפרים להגנתה כי אם לבנותה, לבנות ולבנות כי בזאת נתנחם.
ציפורה צ'יזיק

צמחים שתפגשו בצעדת הרצל ביער חולדה רקפת, כרכור, עץ אורן, עץ אקליפטוס, עץ זית, כלנית, חרדל, עץ דקל, עץ פיקוס
חידון הרצל

היכן נולד בנימין זאב הרצל? 

1. בוקרשט, רומניה
2. בודפשט, הונגריה
3. וינה, אוסטריה
4. לונדון, אנגליה 

באיזה תאריך (לועזי) נולד הרצל? 

1. 4 ביוני, 1856
2. 21 באפריל, 1873
3. 2 במאי, 1860
4. 9 במאי, 1860 

באיזה תחום הרצל תואר דוקטור? 

1. משפטים
2. מדעי הטבע
3. כלכלה
4. יחסים בינלאומיים 

באיזה תחום לא עסק בנימין זאב הרצל? 

1. מלחין
2. עיתונאי
3. סופר
4. מחזאי 

מה היה תפקידו של הרצל במשפט דרייפוס?
 
1. דובר התנועה הציונית
2. עיתונאי שסיקר את המשפט
3. נציג מטעם ממשלת אוסטריה
4. נציג ההתיישבות היהודית 

העיר תל אביב נקראה על שם ספרו של הרצל "אלטנוילנד", שתורגם לראשונה לעברית בשם "תל אביב".

1. נכון
2. לא נכון

בקונגרס הציוני הראשון בין היתר הוחלט על הקמתה של: 

1. בנק לאומי לישראל
2. חברת החשמל לישראל
3. מוזיאון ארץ ישראל
4. הקרן הקיימת לישראל 

תשובות : 1-ב | 2-ג | 3- א | 4-א | 5-ב | 6-א | 7-ד |


שירים לדרך

הרצל / יורם טהרלב

הרצל וכל האדונים הנכבדים 
בבאזל יסדו את מדינת היהודים 
וולפסון ונורדאו ואוסישקין התוסס 
ומוצקין וכל הצירים של הקונגרס. 
וולפסון הביא למדינה את הכספים 
נורדאו נתן את הפרסום והכבוד. 
אוסישקין נתן את המרץ של הדור 
וביאליק נתן את "אל הציפור" 
רק הרצל הלך שם דווה וכואב 
כי הרצל נתן למדינה את הלב. 

הוא רץ ודאג ונאם ונדחף 
מן המזכיר אל השר מן המיניסטר אל הגראף 
האמין כתינוק בכל מה שהוא בדה 
ואמר "אם תרצו אז אין זו אגדה" 
נסע לסיני, לגליל וליהודה 
בדק את הקרקע ואת כלי העבודה 
חצה את הים ועל פרד הוא דהר 
במקווה ישראל הוא פגש את הקיסר 
ואז לפני וילהלם הוא חש פתאום כאב 
כי שוב היה צריך לפתוח את הלב.  
הוא לחם במונטיפיורי וברוטשילד הוא נזף 
והשקיע בקונגרסים את כל חסכונותיו 
בבית הוא הניח אישה וילדים 
שחשו על גבם את צרת היהודים 
לכלך הוא את ידיו ולא חש עצמו קטן

בקשישים שילם ונפגש עם השולטן 
כי אחרת איך עבדול חמיד השני 
היה מתמצא בעניין הציוני 
הוא היה קצת בנימין והיה קצת זאב 
אך אפילו לשולטן הוא הציע את הלב. 

ובסוף כשראו שישנה כבר התחלה 
הוא נדרש לשלם את מחיר התהילה 
אחד דרש את הכספים והחובות 
אחד דרש את הפרסום והכבוד 
אחד דרש מהפכה, אחד שוויון 
אחד דרש מיד את כל ציון 
והרצל, שכלום לא נשאר לו בחייו 
נתן את הלב ועצם את עיניו 
ואחר כך כל האדונים הנכבדים 
בכו על חוזה מדינת היהודים.

ציונות בלי מרכאות /  מילים: דן אלגמור, לחן: שלמה ארצי

בחדרו הקטן במלון הישן
ישב גבר צעיר שחור שיער וזקן
ישב וכתב רעיון מטורף
מדינת היהודים קום תקום
הוא ידע לחלום ולהלהיב אנשים
אך ידע שצריך כל חלום להגשים
ולכן הוא כינס את עמו לקונגרס
ודיבר עליהם ציונות.

הוא אמר להם: "אני, תסלחו לי, ציוני
זה אולי לא הגיוני, אבל זה מה שאני".

והם באו כולם לאותו הקונגרס
והקשיבו לאיש הנלהב, התוסס
האומר: "די לחלום! כי הגיע היום
לעשות מעשים של ממש".
כך נולדה לה לפתע תנועה חדשה
שדיברה ועשתה ציונות בלי בושה
והעם הנדהם התבונן בה נרגש
וזקף את ראשו מחדש.

כך חלפו השנים ואותה התנועה
לא שקטה ולא נחה אפילו שעה
וכל מה שעשתה כבר נחקק ונרשם
בדברי תולדותיו של העם!
והיום כששמים מסביב מרכאות
מבטה העיקש שוב פונה לבאות
היא אומרת לעם: "החלום עוד לא תם
יש ויש פה עוד מה לעשות".

ולכן, לכן אני גם היום עוד ציוני
זה אולי לא הגיוני...  

ארץ ישראל שלי / דתיה בן דורארץ ישראל שלי יפה וגם פורחת 
מי בנה ומי נטע? 
כולנו ביחד! 
אני חיברתי שיר בארץ ישראל - 
אז יש לנו ארץ, 
ויש לנו בית, 
ויש לנו עץ, 
ויש לנו כביש, 
ויש לנו גשר, 
ויש לנו שיר על ארץ ישראל.

לפרטים והרשמה לצעדת הרצל 2022 - לחצו כאן